2.3.2020- ניקה ופרי הרוח

פרי הרוח שותקת לכמה רגעים ונראית מרוכזת במשהו. "נלחמנו בשמי עזה מול דרקון ירוק, עורבי תולע ורקדני ספירלה." היא עונה לבסוף. "חיסלנו את הדרקון, העורבים ושניים מתוך שלושה רקדנים."

״דרקונים יכולים להיות כאב ראש להתמודד מולם. יצא לי להלחם מול אחד לפני שנה וקצת. אם לא היה לי מזל אני כמעט הייתי נהרגת...
אבל זה נשמע שאת נמצאת עם חברי להקה מאוד חזקים. איך קוראים להם?״

"חשכת מעמקים הוא האלפא. דם ואפר הוא האומגה."0

"מה השבטים שלהם?"

"חשכת מעמקים הוא אהרון צעיר לאוקטנה. דם ואפר הוא תאורג בוגר לנוודים הדוממים."

"ילדת גאיה, נווד דומם ואוקטנה." היא אומרת עם חיוך שבא רצון
"יש לי תחושה שנסתדר טוב"

"כן?"

היא מהנהנת
"ילדות הפגסוס וילדי חדי הקרן ידועים בהדדיות שלהם אחד לשני- יש סיבה שהשבט שלך נוטה לאמץ את הבנים עם דם לנוקמת.
הנוודים הדוממים מאוד יעילים בידע שלהם והסודות שהם אוספים-, והנוקמות השחורות היו השבט שהסתדר הכי טוב עם השבטים הטהורים כשהן הגיעו לאמריקה."

"כן? מעניין." היא תשובתה הלא מחייבת של פרי הרוח. "מה איתך? תרצי לספר קצת על עצמך?"

"מה תרצי לדעת?"

"מה מביא אותך לישראל?"

"באמתי לעזור לטפל במצב ברמת הגולן. משם אני אראה מה אני אעשה."

"בהצלחה. לא רצתי לשם, אבל שמעתי מספיק - המצב שם חמור. עזרה שם תהיה מבורכת."

היא מהנהנת
״אני גם אשמח לספק את עזרתי ללהקתיך כשיהיה הצורך"

"תודה." פרי הרוח אומרת ומחייכת אליה. "אז אני מבינה שאת עוד לא יודעת אם תישארי כאן?"

״אני הולכת לאן שצריך אותי״