התולע תוקף מאחור- אכילס וחופש, 8.3

כמה הבעות מתחלפות די מהר על הפנים שלה ואז היא חוזרת לנייטרליות זהירה. "שלום." היא לא נשמעת משוכנעת בזה במיוחד. "שלשלאות מנופצות, פילודוקס פוסטרן לפיאנה, אלפא ללהקת חולי ירח הרצה אחרי פיבי, שומרת האדמות של ספט ישראל. ואתה?"

"אכילס, א'ארון, פוסטרן, אוקטנה" הוא אומר בשקט לפני שמשתתק חזרה ונותן לה להוביל את השיחה.

חופש עומדת בין השניים ונראית די דרוכה. מבטה עובר ביניהם בדאגה.
"אנחנו מכירים עוד מעיראק. זה סיפור ממש מצחיק למען האמת..." היא מגחכת, לא כמו שמגחכים על משהו מצחיק.

"אני שמעתי את הסיפורים המצחיקים שלך, רובם לא מתאימים בספרי בדיחות." ההצגה נראה שקצת מפתיעה אותה, אבל לא מאוד. הגישה הכללית שלה לא עוינת בגלוי. "נשמע שהרבה גארו עוברים בעיראק. מה מביא אוקטנה כל הדרך למזרח התיכון?" השאלה לא מופנית לאחד מהם באופן ספציפי.

"כן.... את האמת שגם אני חשבתי שהוא ספירלה וניסיתי להרוג אותו." חופש מודה באי נוחות רבה. "אולי זה לא כזה מצחיק."

"רגע, אתה התולע שכולנו חיפשנו בנרות לפני יומיים? לא פלא שהעכברים לא התריעו על כלום. לא יכלת לשלוח רוח? להרים טלפון ? הודעה מהמקום האחרון שהיה יכול לאשר שאתה לא האויב? יש לנו אוקטנה בספט." היא נשמעת קצת כועסת על כל העניין.

"הבנתי לפי התגובה שהרוח לא הגיעה..." נראה שיש איזשהו תסכול בקול שלו אבל זה מה יש והוא מקבל את זה.
"נסגתי, חשבתי, מנסה ליצור קשר אחרת. לא אויב של גאיה. מנסה לעזור נגד תולע".

"אתה מריח כמו גארו ומריח כמו מטיס אבל אני לא יכולה לזהות תולע כמו תאורגים." היא מושכת כתף. "מצד שני, רוחות שמתריעות על כאלה דברים היו תופסות אותך לפני ששר הטקסים היה שם לב שאתה בדרך, אם היית תולע. נצטרך לבדוק את זה, כן? מאיפה באת? מישהו בצד השני יוכל להמליץ עליך?"

"אני יכולה לנסות לתפוס חבר'ה שמכירים אותך מעיראק אם צריך."

"אמממ... אבל את היחידה שאני מכיר מעיראק שעוד נושמת" הוא אומר לגבי במעט מבוכה אבל תודה על הנסיון.
הוא פונה לדימפנה "באתי מרחוק, מזרח רוסיה, ממקום בין קנדה לקוטב הצפוני, מקאיירן אבן הרוח Spirit Stone Caeren" (מדובר בקאיירן שבטי של האוקטנה שיודעים על קיומו אבל המיקום שלו הוא סוד שבטי, יש השערות).

"אני יכול לבקש רוח מספט בצ'רנוביל, אבל ייקח לה זמן להגיע בטח בתקווה שלא יסכלו אותה בדרך"

"מזרח רוסיה, קנדה, הקוטב הצפוני?" היא עושה פרצוף. "יש שם טלפונים? טלפונים מהירים יותר מרוחות. ובטוח יש שם מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שיכול לאשר לנו מי אתה ומה עשית, בשביל זה יש גאליארדים באומה. יש בספט גארו עם קשרים ברוסיה שיכולים לבדוק כאלה דברים. בכל מקרה..." היא עושה תנועה של 'עזבו את זה לכרגע' בשתי ידיים. "עוד לא הסברת למה הגעת דווקא לפה."

"מממ לא שאלת. קאיירן ושבט שמעו הרבה דברים מוזרים מתרחשים פה, קאיירן עסוק, שלח אותי לבדוק, אם צריך, לעזור".

"שאלתי. מה למשל שמעתם? ואיך?"

"הייב בעזה, הרבה אבידות, דרקונים ירוקים, מוקד נפילה של טוטמים ועוד. גליארדים מספרים, אוקטנה לוחש ומי שרוצה מקשיב"

"היו דרקונים ירוקים. עכשיו יש פחות." היא אומרת בסיפוק מסוים. "והיו גם טוטמים שנפלו או ניסו להפיל." עם הרבה פחות סיפוק. "וכן, איבדנו שורה של גארו מוצלחים תוך כדי שהכנסנו מכה רצינית להייב. אני די בטוחה שעל כל אחד שלנו נפלו לפחות שלושה שלהם. אפשר...להציג אותך לבכירים בספט. עם עבודת הכנה לפני. התחלת רע, אני חושבת שאתה יודע את זה לבד. מכאן כנראה אפשר רק לעלות."

הוא מושך בכתפיו "אם את חושבת שזה נכון ולא ינסו להרוג אותי הפעם, טוב"

חופש מתקרבת לדימפנה. 
"הוא יצא בסדר גם בכל הבדיקות שלך, כן?" היא אומרת בשקט.

"כן, אבל אני לא נוהגת לסמוך על מתנת גילוי אמת. יש יותר מדי דרכים לעקוף אותה." היא עונה באותו שקט, ומוסיפה יותר בקול רם, "אני אגיד לך לבוא רק אם יהיה סיכוי סביר שלא יהרגו אותך, כלומר אחרי שנדבר עם האלפא והבטא ונוודא שזה לא יקרה לפני שתפתח את הפה." היא כוללת את חופש ב'נדבר' במחווה של יד אחת.

"נשמע הגיוני, אוכל לחזור לכאן עוד 24 שעות לתשובה"

"48 שעות, אני מתכננת לצאת לריצה דרומה מחר ולא בטוחה שאחזור תוך יום."

חופש נשמעת די מרוצה מהפתרון. היא מחייכת אל אכילס, ולפני שכולם נפרדים לדרכם, ניגשת למשוך אותו לחיבוק חם.

הוא מהנהן לדימפנה. נראה שהמון זמן לא חיבקו אותו ולרגע הוא שכח מה אמורים לעשות. לאחר כמה שניות הוא מתעשת ומחבק חזרה