אשלין מוצאת את דרור בגבול הקיירן כמו שומרת טובה

השעה היא שעת צהריים ודרור מפהק. הוא מגיע בפיזי בהליכה מהכביש הקרוב.
אם ראתה רחוק יותר, הוא יצא מרכב פרטי לא מוכר שהמשיך משם הלאה
הוא לבוש בחולצה הירוקה הגזורה שלו, מכנס נוח וכפכפים. מפהק בשנית ואומר "רק לוקח את הרכב עם הציוד ומתחפף.."

אשלין בדיוק בשמירה, איזה צירוף מקרים משמח! "היי. ראיתי שקיפלת את החדר. מצאתם טריטוריה?"

"עושה את זה הפוך וחוזר אל ההורים. כאילו, ומחזיר את ההורים צפונה, עכשיו כשהגבול קצת נרגע." הוא מתמתח
"כבר סימנו את השטח. עכשיו רק לטפל בכל הבעיות שיש שם..."

"מרום גולן, נכון?" אשלין שואלת.

"ומסביב. עינות עורבים, הר חרמונית, וכל הר אביטל. לקחנו איתנו את כל השיט מסביב, וזה רק השיט שיפגע בך באומברה.."

"בהצלחה. אני בטוחה שתוכלו להתמודד עם זה." אשלין אומרת. "אשמח לבוא לבקר כשתתייצבו, אני לא מכירה את האזור."

הוא טיפה מופתע מהעידוד "את מוזמנת באומברה. בפיזי עוד יש איזה בעיה שאני צרי-שאנחנו צריכים לפתור." הוא מסנן משהו מתחת ללשון

אשלין מהנהנת. "כשתתייצבו," היא חוזרת, "ואם אפשר לעזור במשהו תגידו."

הוא חושב על זה לרגע ארוך
"לק-.. הממ.. לא, עזבי. אין איזה משהו כרגע. אנחנו ננסה לעשות את הבדיקה שלנו קודם ואז נראה אם אנחנו מערבים את הספט."

"מובן." היא עונה. "אבל תעדכן אותי - יש לי זמן לעזור למי שצריך עכשיו כשהשיפוצים נרגעו."

הוא מהנהן וחושב רגע נוסף אם להגיד משהו
הוא מחליט על משהו אחר
"תגידי.. זה.. זה היה הסרג'נט, אצל מעשים מלוכלכים?" הוא שואל בגבות קפוצות

שפת הגוף של אשלין מתקשחת והלסת שלה מתהדקת, אבל לזכותה יאמר שהיא שומרת על קשר עין עם דרור כשהיא בולעת רוק ועונה בשקט "כן."

"..הא." הוא מהנהן לעצמו
"קיצר אף אחד לא ריסס לי את הרכב או שבר חלונות, נכון?" הוא לראשונה מתחיל להקדם מעבר לגבול לכיוון החניון הפנימי

"ברור שלא." אשלין הולכת בעקבותיו. "אני לא יכולה להתחייב לגבי אחרים, אבל אני לא שומרת לך טינה. עשית טעות ושילמת עליה, מבחינתי זה סגור."

"כן, אני מדבר על הבני דם. מעשים מלוכלכים ידלג על מכונית וילך ישר ללרסס אותי בכסף אם הפיוז יקפוץ לו."

נראה שאשלין עומדת להגיד משהו ומתחרטת. היא נאנחת.

"כן... ככה חשבתי. לפחות בצפון אני אציק רק לקין שלי."

"אז אתה מתכוון פשוט להתרחק ממנו?"

"בנתיים. משהו שקרה כי פתחתי את הפה ליד קין לא ייפתר בלפתוח את הפה ליד קין. נדבר עם המעבר הצפון מערבי, נפתור את זה לאט. ככה או ככה אני אבין אם הם יחשדו בכל מה שייצא לי מהפה."

אשלין מהנהנת. "הם גארו הגיוניים. אני מאמינה שתצליחו לסדר את זה."

"חלקם." הוא מסכם
"מה איתך? איך הולך, וזה?"

"אני בסדר, יש לי שלושה בתים לקפל ולמכור..."אשלין עונה, "אבל סיימנו עם הספריה, השאר זה בקטנה."

"חשבתי שהארון משקאות יהיה הסיפור. או אוסף הסיגרים הקובאנים." הוא עוקץ
"את באמת מוכרת את הבתים? אפשר לעשות מהם כל מיני דברים שהם לא רק כסף את יודעת"

אשלין צוחקת. "היי, עד הארון משקאות! לא נוגעות בו. וכן, לי כרגע אין מה לעשות איתם אבל חשבתי לברר אם יש לאחרים רעיונות. אין באמת לחץ למכור, פשוט... אני קצת רוצה לגמור עם זה כבר."

"בטוח אפשר לעשות איתם משהו מועיל. איפה הבתים?"