נזכור את התולע - גרינפינגרז וזכריני מתקשקשים 7.3.2019

"אווו יש לך סדנה גדולה? זה נשמע מעניין. אבל אני לא חושב שיהיו לנו 20 חברים. והסדנה בקיירן הולכת להיות מוערת ומקודשת לאש... רגע. יש בריג'יט בארץ? למה?"

"לב שלם זימן אותה בחג האביב. היא קטנה וחלשה בינתיים, אבל חשבתי לקדש את הסדנה אלייה, כמו שאתה מקדש את הסדנה שלך לאש אני מניחה?... וזה יהפוך אותה לממש חזקה. היא פטרונית היצירה, היא תהיה בעחת ברית רבת עוצמה. גם כמה גארו כבר ביקשו ממני ללמד יצירה את בני הדם שלהם. הגודל של הסדנה גם לוקח אותל בחשבון. בני הדם שלנו צריכים לעבוד לצידנו. איך אתה חושב תהייה הסדנה שתעיר אותה?"

"אז אני לא מקדש את הסדנה לאש". אומר רפאל בהרהור. "אני מעיר אותה כבניין באמצעות רוח של מוזה, והיא מוקדשת באש בטקס האביב שלי. אבל למעשה אין רוח שממש מיועדת לחיות בה כרגע...".

היא נראית מאוד מתרשמת, ומליון שאלות רצות במבטה. "אתה יכול להסביר את התהליך? למה אתה צריך רוח של מוזה להעיר אותה? ולמה טקס האביב שלך עוזר?"

"אני שם את הרוח של המוזה בפטיש בשם אבן פינה, אשר יעיר את הרוח של הבניין הבנוי מיד כהיבריד של מוזה ושל רוח הבניין הצעירה. טקס האביב שלי נועד לכוון את האנרגיה המיסטית של הקיירן בשיא כוחו של העולם דרך הבניינים האלו ואל הלב".

" לאן הולכת האנרגיה המיסטית של הקיירן כאשר היא לא מוכוונת בטקסי האביב בדרך כלל?"

"אמממ... אין טקס אביב קיירני מיסטי. לא כזה לפחות. זה... משהו שהמצאתי".

אילו היייתה לוקחת את הייתרון של מטהמורף היה מופיע זנב והוא היה מתנופף מצד לצד בהיסטריה. "אתה יודע איך להמציא טקסים?? תוכל ללמד אותי?"

"זה כמו שממציאים כל דבר. מבינים את מערכת היחסים בין הגארו ורכיבי העולם שהוא מושפע מהם ומשפיע עליהם בתורו, ומסדרים אותם בצורה שתפיק תוצאה... אבל אולי כדאי שתקבלי ממני עצות אחרי שהצלחתי".