1.6 כנראה, איפשהו בקיירן, מתאמים עמדות

רנסנס מוצאת את פרקסיס. "אנחנו צריכים לדבר על מה נעשה עם בני הדם בבני ברק. אי אפשר להשאיר אותם מנותקים ליותר מדי זמן בלי להחליט מה עושים איתם, זה מסוכן."

"את מתכוונת לילדים שלהם?"

"גם הילדים וגם הם עצמם, אם הם יחליטו להתיישר לפי מה שנגיד להם לעשות, ובעיקר אם לא."

"תראי, הם לא בובות רבייה שאם הם לא עושים זאת ראוי אז הורגים אותם. אם הם רוצים לעזור במלחמה לגאיה ולגארו כאן, אני לא נגד. אני גם לא בעד, אבל יש להם רצון חופשי משלהם. הבעיה שסדר העדיפויות שלהם מקולקל, לפני שהם פונים למלחמה, הם צריכים קודם לדאוג לעתיד, לשמר. הילדים שהם הביאו... זה לא היה כראוי. רבקה כבר זקנה מדי, אבל מטוביה עוד יכול לצאת משהו עם זיווג ראוי וברכה רוחנית".

"מבחינתי אם טוביה יתיישר והם יסכימו להקשיב להגיון, האיסורים יבוטלו ויוכללו לשוב למלאכתם. מה שאני רואה שחייב להתרחש, זה שטוביה ישוב ללב חכם שם ויזדווג עם גארו או דם שתמצא דמו ראוי. כאשר יעשה זאת ויהיה הריון, יהיה רשאי לשוב ארצה למשפחתו ולמלחמה. שאר המשפחה שלו מבחינתי יוכלו להמשיך לחיות בבני ברק אבל עד שהקרב מול התולע יסתיים שם, עליהם יהיה להתגורר בקרבת גארו, בעדיפות בקאיירן, שנוכל להגן עליהם במקרה הצורך. לשלוח חלק מהילדים לבית שאולי יצא מהם משהו ראוי לדם זו תהיה כבר החלטה שלהם בשלב זה, כיוון שטוביה כבר יידאג להמשך שושלת ראויה".

"אם לא ייתיישרו, יכול להיות שנצצטרך לקחת חלק מהילדים בכח, שקו הדם לא ייכחד, אתייעץ על כך כשאגיע לספט. מה מחשבותייך?"

"אני מאוד בספק שטוביה יסכים לזיווג עם מישהו פרט לאישתו. המטרה שלהם היא לא רק רביה, היא גם שימור ידע ושימור החיבור של הבית לבני האדם. הם בחרו לעשות את זה בצורה עקומה ושגויה, אבל מה שהם עושים בבני ברק כן עוזר לספט, ואחרים שרצים שם נעזרים בהם לעיתים קרובות. אני חושבת שאת הילדים הצעירים יותר עדיף להעביר למקום בטוח. הדם שלהם דליל אבל הוא עדיין של השבט שלנו, ובנסיבות העגומות של רוב הבתים, דם מדולל עדיף על שום דם בכלל, שנינו יכולים להעיד על זה, אני חושבת." היא מסמנת על שניהם.

"אני אעדיף לא לקחת את הילדים בכוח. זה...די נוראי, בוא נודה. גם מה שאני חושבת לגבי טוביה, במבט אנושי, נוראי, אבל אם הוא לא מוכן לייצג את הבית ולהיות חלק בהיררכיה שלו, כבן דם, אי אפשר להסתכן בזה שהוא ידלל את הדם בצאצאים נוספים. לא שאלתי אם אישתו עוד בגיל פוריות, אבל זכרים...אם לא סוגרים לו את הברז הוא יכול להמשיך לפזר צאצאים עד יום מותו, ובנסיבות לא הייתי סומכת על המילה שלו שהוא לא יעשה את זה."

"אם הוא לא ייתיישר, אני לא חושב שהוא ייתן לנו לקחת את הילדים, אבל אני מוכן לבדוק את זה. אם יהיה צורך לסרס, יסורס, אם יהיה צורך במוות, יומת. אני לא מעוניין להגיע למצב שכזה.
כבן דם שמודע לגאיה, אני מקווה שאהבתו אליה, גדולה מאהבתו לאישה שבחר. בכל מקרה, דיברת על סכנה בניתוק, רוצה להרחיב?"

"בני ברק שורצת בשרצים. פומורים, ערפדים, דוגמה מטורללת, לא יפתיע אותי אם יש שם גם עניין מצד ספירלות. הערפדים לפחות מאוד אוהבים לקחת...מזכרות, של גארו. כמו הפ'טיש ההוא, כמו ציורים של גארו - כמו בני דם לא מוגנים. אם אין להם איך ליצור איתנו קשר בשביל לבקש עזרה, עכשיו שכל התולע בעיר ער ומודע לזה שגארו חזרו, הם לא בטוחים שם."

"נכון, אבל הם לא מקשיבים. לכן אני אבדוק אם יש היכן לקבל את הילדים במידה ונצטרך להוציא אותם משם. אם יסכימו מרצונם לבוא להתגורר בקרבת הקאיירן זה גם משהו".

"הלהקה שלי מתחזקת מוסד אקדמי שיש בו גם מגורים לילדים ונוער בני דם, וגם כמה בני אדם רגילים. מחנכים אותם בדרכיה של גאיה, ומלמדים אותם להגן על עצמם ולתמוך באומה. אני בטוחה שנוכל למצוא עוד כמה מיטות עבורם, זה יאפשר להשאיר אותם ביחד ובסביבה מוגנת. גם הבוגרים, אם ירצו לעבור לשם וללמד או לעזור, מוזמנים לבוא."

"איפה המוסד הזה?"

"בטריטוריה שלנו, ליד ירושלים."

"אההה זה נשמע לי רחוק עבורם מהישיבות בבני ברק, אבל אם הם יסכימו, אין לי בעיה עם זה. טריטוריה של גארו זה מקום מוגן לעומת איפה שהם עכשיו. למרות שאם נצטרך לעקור אותם, עדיף לשלוח למקום רחוק, מחוץ לארץ לשם הניתוק, מחפש השנהב הציע סיוע כלכלי ודרכי שינוע"

"אידיאלית, אם יש אפשרות שהשבט והבית יגדלו אותם בספט לב חכם זה כנראה עדיף, זה גם ייתן להם להכיר יותר טוב זיווגים פוטנציאליים מתוך הבית ולא שזה ייפול עליהם. אבל אני חושבת שברמת ההעדפה האישית, הם ירצו להישאר. ואם הם חייבים חינוך יהודי דתי, למרות שזה...לא באמת מאוד גאייאני, בירושלים יש הרבה ישיבות, ברגע שנחזיר את האיזון לעיר הם יכולים לעבור ללמוד שם, ולגור במכון האקולוגי בפנימיה אצלנו."

"טוב, אם טוביה ייתאפס, תציעי להם את האפשרות הזו, אם לא יירצו, יש את הקאיירן. אם לא ייתאפס אבדוק על אפשרות עקירה ושיבה הביתה. במידת הצורך הוא עצמו יטופל בהתאם. זה מספיק לשלב זה. תרצי להוסיף לזה?"

"לא, אני מאמינה שזה יספיק. אם הוא לא ייתפוס את עצמו בידיים וישתף פעולה, הייתי מעדיפה להעביר את האחריות עליו לשבט אחר, ולמנוע ממנו להתרבות בעתיד. יש חברי ספט שסומכים עליו לדברים ואם נהרוג אותו זה יפגע בפעילות שלהם. מצד שני, אם אכפת להם ממנו הם יכולים לנסות לשכנע אותו להיות הגיוני."

"אני בטוח שתגיעי להחלטה הנבונה ביותר כראשונה לכסופי הניבים בארץ, אני שמח לראות שדעותיי חשובות לך ובאשר להחלטה שתתקבל תהיה לך את תמיכתי המלאה. אני מאמין שיש לנו הרבה במשותף שמסך ערפל התיגר הסתיר והזמן יחשוף. כעת אם אין עוד דבר מה על הפרק, אצא לדרך"

"צא, ובהצלחה." היא מחייכת.