נחש ואריה: קולקי וקיאן ב8.1 בקיירן

היא מקמטת מעט את מצחה בתגובה להסבר שלו על בני אדם. לא נראה שהוא מוצא חן בעיניה במיוחד. עם זאת, היא לא קוטעת אותו.

"טוב, יש לי עוד מה להגיד בהמשך, אבל רק אחרי שאשמע את מה שיש לך להגיד." קיאן עונה לה.

"מה אתה רוצה שאני אומר?"

"משהו מפריע לך במה שאמרתי. תגידי אותו."

"נשמע שהדעה שלך על בני אדם לא חיובית במיוחד."

"אז לא שמעת טוב, בני האדם יכולים להיות רעים ויכולים להיות טובים. המין האנושי פגע בעולם יותר מאשר הועיל, אבל הוא היה כלי שרת בידי תולע וויבר. תפקידם בעולם חידה בעיניי. זה הכל."

היא מהנהנת.
"בסדר. אני מבינה. גם בעיני."

"בדיוק באתי לדבר על זה, אז ככה: האורגת נתנה לאדם 3 מתנות. הדוגמה, המדע והטכנולוגיה. כל אחד ואחד מן המתנות הללו, הביאו אסון כבד על העולם הזה."

קיאן מרים את אגודלו, "המתנה הראשונה היית הדוגמה, הדוגמה היא הסדר, ההיררכיה, הבירוקרטיה שלא כדרך הטבע ונשלטת בידי הפטאריאך. רוח בעלת אופי של אדם שתלטן, קנאי וקשה. הנוקמות השחורות נלחמו בו רבות, אולי כדאי שתשמעי עליו מאחד מהם. הדוגמה פגעה בעולם רבות. היא הפכה את בני האדם לקשים וחשדניים, שונאים את השונה מהם ללא כל סיבה מוצדקת. משעבדים את מי שהאמינו להיות הנחות מהם, בגלל צבע עורו או אם יש לה או אין לה בולבול. הדוגמה היא העריצות, היא הכלא של בני האדם שלוקח את חירותם בחוקים. היא מעוורת את בני האדם, גורמת להם להתסכל על התפל במקום על העיקר. שאלות?"

היא מתכווצת קלות, אבל נדה בראשה לשלילה.

"השני, זה המדע.
המדע נועד להשמיד את החלום. לתת להם הסברים הגיוניים לדברים בעולם הזה, ולהפוך אותם לעדריים. פעם, בני האדם דימינו אלים וקוסמים רבי עוצמה. הם ראו באנשי זאב ופיות והטבע כחברים, אבל המדע, פשוט גרם להם להפסיק. המדע זה הדרך של האורגת גם לקבע את העולם, לתפור סביבו עוד ועוד קורים. המדענים שלה עובדים על תיאוריות וכשאחת מספקת אותה, היא יוצרת חוק חדש וככה העולם יפעל מעכשיו. ככל שיהיה יותר מדע, העולם יהיה סטטי יותר, עד שלבסוף, לא יהיה ניתן לשינוי. זה המטרה של האורגת. מבחינתה, אי וודאות זהו איום מעורר חלחלה. תועבה שאין כמוה. אם היה בכוחה, היית גורמת לעולם לקפוא ולהעצר. המדע, מקדם הכי הרבה את האפשרות הזאת."

היא חושבת על זה לכמה רגעים, ומהנהנת. "מה עוד?"

"המתנה האחרונה של האורגת, היא טכנולוגיה."
קיאן אומר ושם את שני ידיו על כתפיה של סהר. היא יכולה להרגיש את הכוחניות שבהם.

"זאת המתנה שמטרת היא פשוטה. להביא לבניה ובנותיה של האורג, את הכלים לבצע את מטרותיהם. זאת, היא גם המתנה שהתולע משחית ביתר קלות. כאשר המהפכה התעשייתית קרתה, ועשרות אלפים של מפעלים קמו, התקופה בה הטכנולוגיה הגיע לשיא, הממלכה האומברלית סקאר נוצרה. היא נוצרה מסיוטים של בני אדם וממשת אותם עד היום. עבדות ילדים, שעות עבודה קשות והקמת מספר רב של ערים על שטחי הווילד. כל אלו עדיין ממשיך, זה פשוט עבר למזרח."

חלחלה וגועל נשמעים בקולו.

"האורגת יש את הנשקים שלה. מושחתים ומשומשים לתולע המלחמה. הטכנולוגיה עיוותה את המלחמות. אין עוד מלחמות עבור תהילה או שטח. אין כבוד בהבסת יריבך בידי או כישרון, לא. היא העניקה ציפורי ברזל, מטוסים ארורים, אשר משליכים פצצות והורגים ללא הבחנה ילדים ונשים. הטכנולוגיה נהיית כה רעה ומושחתת, לפרופורציות שאי אפשר לדמיין. אמא שלי, מאמריקה כמוך, סיפרה לי איך מידיי שנה, הם מהללים את הגיבורים שהשליכו פצצת אטום.

פצצה כה נוראית, שהיא הרגה 80,000 איש בן רגע. את מסוגלת לדמיין מספר כזה?! לי לא יצא לפגוש כל כך הרבה אנשים בחיים שלי. אבל זה לא הכל, התולע עד היום משחית את האדמה שם. לוקח בציפורניו את חסרי המזל שעוברים במקום."

עם כל משפט שעובר ניתן לראות את התיעוב העמוק על פניו.

"האורגת יש את החשמל והנפט שלה. אנרגיה שנועדה להחליף את האש והלפעיל מוצרים כאלה ואחרים כמו המכונית המזדיינת. הם סיפרו.לך, מה נדרש כדי ליצור חשמל? פחם נכרה מבטן האדמה, פוגע ומזהם אותה ללא היכר. הוא נשרף באש מתולעת בשביל דבר מה, מזהם את האוויר כל כך. ולאחר מכן, יש אשפה, היא מושלכת אל נהרות העולם ואל הים. מרעילים את המים והורגים את בעלי החיים."

ניתן להריח את הזעם בגופו, ריח של מוות וחורבן.

"האורגת יש את האינטרנט והמחשבים שלה. כלי שגורם לאדם לפחד מחברה ומעודד אותו להערצה עצמית. חברות ענק משתמשות בזה כדי למשוך את ההמון כמו דגים אל חכה, לקנות את מוצריהם המיותרים שיסבו רק סבל. הדברים המכונים אצליהם רשתות חברתיות, נועדו כדי להפיץ שנאה ושקרים בקרב בני האדם. גורמים להם לנדות את מי ששונה וחריג. לרוב גורמים לו למות בצורה הנוראית ביותר, לקחת את חייו שלו עצמו. מדינות, מרגלות אחרי אזרחיהם, כולאות ומענות את כל מי שבחייו הפרטיים אינו מסתדר כפי שרוצה העכבישה.

סוטים מצלמים ומפיצים תמונות עירום של בחורות תמימות שצילמו את אותן דברים ברגע של תשוקה, כדי לספק את תאוותם האפלה. אחרים משתמשים באינטרנט כדי לסחוט ולשדוד אנשים זקנים ותמימים בכך שיאיימו על סודותיהם הכמוסים ביותר."

אפשר לטעום את השנאה.

"האורגת יש את הערים, מגדלי הזכוכית והברזל שקמו על אדמותיה של גאיה, על שטחיה, רומסים בדרכם כל חלקה טובה. ערים אלו קמו על דמם של בעלי חיים שהיו חסרי אונים למקלעים שהאורגת העניקה לבני האדם כדי לכבוש את השטח. באסיה, הם הרגו את כל האריות! באמריקה, הם הכחידו את הדודו!"

"הם הכחידו את הזאבים באירלנד!"

לאט לאט, במהלך דבריו, קולקי עוברת מסקרנות לעצבנות ואז לחשש ואז לפחד. היא מנסה להירתע, אך ידיו על כתפיה עוצרות אותה והיא מתכווצת תחתיהן. כשהוא צועק בפניה את המשפט האחרון, היא נרעדת, ועיניה מחפשות כמעט אינסטינקטיבית את ההשתקפות במים.

קיאן ממהר לכסות את עיניה עם ידו. "סהר!" הוא אומר בבהלה והפתעה. "מה את עושה? הסירה לא קיימת באומברה. עמוק כל כך גם אני הייתי טובע. הבהלתי אותך?" היד שלו עדיין מכסה את עיניה.

לוקחת לה שנייה להסדיר את נשמתה. היא מהנהנת חלושות, ועדיין נראית קצת מפוחדת.

"אל תחפשי את ההשתקפות שלך במים. אני דיי בטוח שאת לא יכולה אבל אל תנסי. לעבור לאומברה עכשיו זה מאוד מסוכן." הוא אומר לה בקול מרגיע ומוריד את הידיים שלו מהעיניים שלה. "אני מצטער. נסחפתי. לפיאנה יש נטייה לעשות את זה."

היא מהנהנת, מבטה מושפל לרגליה באופן מאוד יסודי.
"זה לא בכוונה." היא אומרת בשקט. "ו... פשוט... זעם."

קיאן מתרחק. הוא מסתכל עליה בבלבול. "כן. גם. אבל הזעם שלי לא היה אלייך, לא הייתי פוגע בך, את יודעת, נכון?"

"גם אם היית נכנס לפרנזי?"

"בפרנזי, אני לא פוגע בחברי להקה שלי לרוב. ולעיתים קרובות אני לא פגוע במי שאני אוהב." קיאן אומר לה בקול רך. "ואני גם בשליטה עצמית גבוה. גם שיש הרבה זעם, אם אני רוצה, אני מצליח לעצור את רוב הפעמים שהפרנזי מנסה להגיע."

"רוב הפעמים. אבל בחלקן... לא." היא אומרת, ונסוגה מעט אחורה אל מקומה בסירה, מבטה מושפל הרחק ממנו, והיא שותקת.

"את מדברת מניסיון?" קיאן שואל בקול רציני וחסר ציניות.

היא נדה בראשה לשלילה.
"אתה אמרת בעצמך. ו... ננה אומרת שאי אפשר ללמוד מהניסיון אם אתה מת."

"בוודאי שאפשר. אחרים ילמדו מהניסיון שלך ואם היית גארו מהולל, אתה תתגלגל כרוח אבות והניסיון שלך יכול ללמד אחרים." קיאן עונה לה. "התחושה שחווית עכשיו, חווית אותה בעבר, כבר. אני יכול לראות את זה על הפנים שלך. מי?"

"פחדתי בעבר מכמה וכמה דברים..."