דודה אשלין והגור

"לא."

"את מפסיקה חשמל בכלל?" הוא שואל בבלבול, מרגיש מרומה.

"כן!" אשלין עונה בחיוך.

"ואוו!" הוא אומר בהתלהבות: "את יכולה לעשות את זה עכשיו?" הוא שואל.

"עוד לא למדתי את המתנה שמאפשרת לעשות את זה מיידית. אבל אני די טובה בלקלקל דברים," אשלין אומרת בחיוך מעט זדוני.

"אה..." הוא אומר באכזבה: "אז לא צריך."

אשלין צוחקת. "אז למה חשבת שגרינפינגרס סוחר סמים?"

"אצבעות... ירוקות.... מה עוד זה יכול להיות חוץ מקוד למריחואנה?"

אשלין צוחקת. "הוא חקלאי עירוני. הוא פשוט ממש ממש טוב בלגדל צמחים."

הוא עושה לה פרצוף של 'נווווווווווווו'

אשלין מגלגלת עיניים. היא נראית מאוד משועשעת. "לא צמחים כאלה! ...טוב, לא רק."

*facepalm*

אסלן, לוקח ידו, כפתו מורמת מעלה השמימה כמו אוחזת בשרביטו של ישוע, ובעודו עוצם עיניו בייאוש ממרר נפש הוא תוקע כפתו בין רקותיו, מביע תסכול ולועג על גורלו והאירוניה השזורה בו בעוד משחרר צליל רעם עמום מן פגיעת כף ידו העדינה אל מול מצחו השברירי. הקול מהדהד עד הרקיע השמיני, לכס הזוהר בו יושב יהוה אלוהי צבאות כה רב עד כי הקדוש ברננד אומר "ואוו".

"...הוא לא סוחר סמים!"

"אז במה הוא כן סוחר?" הוא שואל.

"יש למעבר הצפון מערבי חברה פה, סמארט סיטי. הם יסבירו לך עליה יותר טוב ממני."

"סמארט סיטי... לא... לא מכיר. זה בטח עסק שולי." הוא פותר: "את עובדת?"

"לא."

"המם... אבל יש לך כסף." הוא אומר בגבה מורמת.

do u even empathy?:

"המשפחה שלי עוזרת לי." אשלין מסבירה.

"אני מבין."

אמפטיה מאץ'?:

"הרוב המוחלט של הגארו בספט לא עובדים." אשלין אומרת. "להיות גארו זו עבודה במשרה מלאה, ואינטראקציה עם אנשים היא בעייתית ויכולה להיות מסוכנת הרבה פעמים. גם החברה של המעבר הצפון מערבי היא לא באמת בשביל הכסף."

"אוקיי." הוא מאשר את הקביעה שלה.

"זה מפריע לך." אשלין חצי שואלת חצי קובעת.

"לא יותר מדי." הוא אומר, לא נראה שזה מפריע לו. הכתר משנה גוון לאדום.

אמפטיה+הבחנה=7:

אשלין מביטה בכתר בעניין. "מאיפה הכתר?"