מפגש תולע, קולקי ואסלן, 07.12.2018, ערב

"פוווווחחחחך" הוא משחרר קול פיצוץ חלש ונשכב על החולצה שלו.

היא מטה את ראשה הצידה.
"מה זה?"

"פיצוץ." הוא אומר.

"מה התפוצץ?"

"בקר של מעגל."

"מה זה?'

"מכשיר חשמלי ראשון בתוך מכשיר חשמלי שני שקובע איך המכשיר החשמלי השלישי שהם בתוכו עושה משהו." הוא אומר.

היא נראית מעט מוטרדת.
"למה הוא התפוצץ?"

"נע-עא..." הוא אומר במעין 'אין לי מושג'

היא נראית מאוד מוטרדת.
"זה כאב?"

הוא מצחקק: "מאוד."

היא מקמטת את מצחה, וחושבת לכמה רגעים, ואז מחייכת חיוך קטן.
"אני הייתי רוצה לראות משהו מתפוצץ."

הוא קם ומתחיל ללכת לזולה.

מבולבלת קלות, היא קמה ומתחילה ללכת אחריו.

הוא נכנס, מרים את הרפסודה, ומוציא משם שקית. מהשקית הוא מוציא קליע 7.62. הוא מסתובב לצאת ועושה"או." כשיש מולו קולקי.

היא מביטה בקליע בעיני הנחש הגדולות והמלחיצות שלה.
"מה זה?"

"פוווווחחחחך" הוא עושה בשקט ויוצא בחוץ.

היא הולכת אחריו, שומרת מעט מרחק ביטחון, ומביטה בסקרנות במהלכו הבא.

הוא מניח את הכדור על הרצפה ודורך עליו. הקליע נשבר מהתרמיל והוא הופך את התרמיל ומרוקן את הגרגרים השחורים ממנו. הוא מתחיל להתוות קו מן הגרגרים השחורים בערך שלושים ס''מ מהערימה הקטנה.

היא נראית מאוד מאוד סקרנית, אבל לא מפריעה בשאלות ופשוט מסתכלת עליו.

הוא מוציא מכיס המכנס חפץ קטן ומלבני בצבע כרום, מתעבה לכיוון מרכזו ולוחץ שם על משהו, להבה נדלקת מקצה הקופסא והוא מצמידה אל קצה השביל. הלהבה מתחילה לרוץ במהירות לכיוון הערימה הקטנה וב'פאק' קטן היא הופכת לכדור להבה בגודל טבעת בצל.

הנערה הקטנה משמיעה צפצוף חרישי של אימה ונרתעת, אך עיניה גדלות וגדלות ונפערות. היא נראית מכושפת.
"איך זה קרה?"

"כימיה. תחשבי מדורה, רק ממש מהיר." הוא מצחקק: "מ-ש-ע-מםםםםם!" הוא קובע.

"כימיה. ריה סיפר לי על זה. זה אחד הדברים הכי מעניינים ששמעתי עליהם." היא אומרת בחדווה חלושה. "אותך זה משעמם?"

"כן. זה קבוע זה ידוע, זה כמו מתמטיקה רק עם ייצוג למספרים." הוא אומר ומתיישב, שוב.