יום רביעי ב10.2.2018 בשעות הערב: גיבוש

אשלין מקבלת סמס מקאסידי:
"Hi! It's Cassie. How are you? Do you happen to feel like meeting up? (:"

"Sure - what's the occasion? :p"

"Nothing special. It's just that Oak and Isaac are both away, and I'm all out of furniture to build... So I thought, why not go out and meet some cool people? ^^"

"^^ Dunno about going out all the cool places I know are A)in Beersheba and B)might not let you in but I can come over "

"Well, I can get to Beersheba to, but as I said Isaac's gone and this place won't let me even start driving lessons until I'm 17, so... It might take me a while. If you can, I'd be really happy to have you here. We have alcohol too you know (;"

"
Awesome, be there around 9"

בתשע, רכב כחול קטן וחסר ייחוד חונה ליד המכולה ומתוכו יוצאת אשלין במראה קז'ואל יחסית לעצמה (אך כרגיל, כל פרט בלבוש ובאיפור שלה מוקפד מאוד) - קפוצ'ון מפוספס בצבעי הקשת, סקיני ג'ינס שחור ומגפיים ורודים. היא מחזיקה קופסת עוגיות - קנויות, אבל איכותיות ביותר.

קייסי כבר עומדת בחוץ. היא לובשת מכנסי ג'ינס קצרים ומתחתיהם טייטס כתומים בעלי הדפס פרחוני פשוט, גופייה וחולצת פלנל פתוחה. הפעם זו אינה החולצה האדומה והרגילה אלא אחת בלויה פחות בצבעי צהוב וירוק. שערה פזור, אך לשם שינוי הוא מסורק וקליפס אפילו מחזיק את הקצוות הקדמיים משוכים לאחור- מה שהופך את כל העניין למשמעותית פחות כאוטי. היא נראית משמעותית מטופחת ומסודרת יותר מאשר בכל הפעמים הקודמות שלאשלין יצא לראותה, אך החיוך הידידותי והחביב שלה הוא אותו חיוך.
"היי! איזה יופי לראות אותך." היא קוראת בחוודה, באנגלית. "איך הייתה הנסיעה?"

"ארוכה אבל בסדר! הבאתי עוגיות!" אשלין מכריזה בחיוך ומושיטה לה את הקופסה.

"תודה! אני אכין תה בשבילן." היא לוקחת את העוגיות, ומתחילה להיכנס למכולה באופן שמזמין את אשלין לעקוב אחריה.
מבפנים המכולה מעט יותר מרווחת משהיה ניתן לצפות. הם הצליחו להכניס בפנים ספה, מטבחון שנראה כמעט כאילו באמת אפשרי לבשל בו, שולחן עבודה מלא חימר ושלושה דרגשי שינה. שניים מהם נמצאים אחד מעל השני. על העליון יש לפטופ נטען, על התחתון יש ערימה גדולה של ספרים -אשלין יכולה להסיק מסקנות כרצונה- והשלישי נמוך יותר, רחב יותר ונראה כאילו אף אחד לא נגע בו זמן מה. בקצה המכולה ניתן לראות וילון אמבטיה עם הדפס של כוכבים ופסים, אשר מפריד בין החלל הכללי לבין מה שככל הנראה משמש כחדר אמבטיה. כל העניין נראה פחות אינטימי ממה שכולם היו, ככל הנראה, מקווים: אבל הוא מעוצב בטוב טעם. הצבעים של הכל מתאימים יחדיו במאין אסטטיקה כאוטית, ומנדלות, רונות דקורטיביות (שאינן, בשום פנים ואופן, גליפים) ומשפטים מעוררי השראה מצוירים ביד מיומנת על הקירות. קומביה ממלאת קומקום קטן במים, ומניחה אותו על הפלטה החשמלית שניצבת מתחת לכיתוב המסוגנן "Fall seven times, stand up eight."

אשלין הולכת בעקבותיה, בוחנת בקפידה כל פרט בסביבה העמוסה. "צריכה עזרה?" היא שואלת כשקאסידי מתחילה לארגן דברים במטבחון.

"את האמת, אני אשמח אם תוכלי להביא לי כמה עלים מהאדנית שמחוץ לחלון שם. תבחרי מה שמריח לך טוב." היא אומרת, בעודה מוציאה מארון (שהינו בבירור תוצרת בית) זוג כוסות זכוכית.
"סליחה שקצת מבולגן. ניקיתי כמה שיכולתי, אבל גם עשיתי הרבה שיפוצים היום. לא קורה הרבה שאני לבד פה, צריך לנצל את הזמן הזה ביעילות."

"זה בסדר, אל תדאגי." אשלין אומרת בחיוך. היא ניגשת לאדנית וחוזרת עם חופן עלי נענע.

היא מחייכת אליה ואל העלים, ומכניסה אותם מיד למים המתחממים לאיטם.
"אז, ספרי לי. מה שלומך? מה חדש? אילו דברים מעניינים קרו לאחרונה?" קולה מבטא עניין אמיתי כאשר היא רוכנת קלות לכיוונה של אשלין.

"ממשיכים לחקור את הטריטוריה - מלא בלגן. אני בעיקר חופרת באינטרנט ובגלאסווקרנט ויוצאת מלא למועדונים וברים וכאלה להכיר את האנשים," אשלין עונה. כרגיל, היא מדברת מאוד מהר.

"זה נשמע די... מדהים את האמת. ואת מסתדרת עם המקומיים?"

"כן, יש אנשים מגניבים. התחברתי לכמה אקטיביסטים וסטודנטים וכאלה."

"אקטיביסטים... איזה אקטיביזם יש פה בכלל? ממה שחיפשתי ראיתי בעיקר טבעונים וגייז, ששניהם ממש סבבה, אבל פחות התחום שלי."

"אה, יש בכל תחום שאת רוצה," אשלין עונה, "בינתיים דיברתי בעיקר עם כאלה שמנסים להיאבק בשחיתות שלטונית... לא נראה שכל כך הולך להם."

"ראית מישהו מפגין על זה שאי אפשר לקנות בייקון בשומקום?"

אשלין צוחקת. "אפשר, תלוי איפה. אבל האמת שיש אקטיביסטים שפועלים להפרדת church and state... טוב, synagogue and state."

"אוו, זה מצוין." היא אומרת, ומגרדת את הסנטר שלה קלות. "אני תוהה אם יש הפגנות כאלה באיזור."

"פה? בטח הרוב דתיים, לא?" אשלין שואלת.

"מממ, טוב, כן, אבל אני מה Bible Belt וגם לנו היו הפגנות כאלה. כמה יותר קשוחים הם יכולים להיות פה?" '

"באמת כל כך חסר לך בייקון?" אשלין שואלת בחיוך.

"בטח! כשאני צריכה להאכיל את כספית, שלא יודע שובע, ואוק, שלא מסוגל לעכל שום דבר חוץ מבשר, אין לי המון אפשרויות. חוץ מזה שיש לבייקון טעם של בית."
היא מוזגת את התה לשתי כוסות, ומציעה לאשלין סוכר.