יום כיף עם דודה אשלין!

אשלין מושכת בכתפה. "לא יודעת. זה פשוט נחמד."

"ו... זה תמיד היה ככה?"

"כן." אשלין עונה.

קולקי נראית מאוכזבת קלות מהתשובה, אך מחייכת חיוך מעט מאולץ, לוקחת את המכופתרת ועוברת לבחון מכנסי ג'ינס שחורים על בובת ראווה.

"את אלה אפשר ללבוש כמעט לכל מקום." אשלין מעירה, ומחפשת עוד בגדים צבעוניים בשביל הגורה.

קשה להתעלם מחיבתה הברורה של קולקי כלפי הבגדים הצבעוניים והראוותניים שבחנות, אך בבחירותיה למדוד היא נשארת עם דברים פשוטים, ארוכים וחדגוניים למדי לרוב. חלק ניכר מהם שחורים.

אשלין דואגת ללקט עבורה גם את הבגדים הצבעוניים. "לפחות תמדדי אותם?" היא מציעה בעדינות, מחזיקה סוודר כחול בוהק עם הדפס כוכבים.

היא מביטה בסוודר, מתלבטת קלות, נבוכה הרבה, אבל לבסוף מהנהנת ומחייכת חיוך קטן.
היא תסכים למדוד פחות או יותר כל מה שאשלין תציע לה, ברמות היסוס כאלה ואחרות.

אשלין מעודדת אותה בעדינות למדוד בגדים צבעוניים וחמודים ולצאת להסתכל על עצמה במראה.

תחילה היא, shockingly, די מתביישת, אך כעבור מעט מאוד עידוד עדין (שאני מניחה שאשלין מספקת בכישרון רב) היא מסכימה לצאת עם הסוודר והג'ינס השחור. הלחיים שלה מיד מתלהטות בסומק בעוד היא מנופפת לעצמה נפנוף קטן במראה, כאילו רק כדי לבדוק האם הבבואה הזו באמת באמת שלה.

אשלין נותנת לה רגע, ואז שואלת בחיוך "מה את חושבת? לדעתי זה ממש חמוד."

"זה יפה." היא אומרת, עדיין קצת בהלם. "אבל, אני לא יודעת... זה פשוט כל כך... בוהק." לאחר היסוס של רגע, היא מחליטה להוסיף: "את היית לובשת משהו כזה?"

"כן." אשלין עונה.

"את, אממ..." קולקי בבירור מסתבכת בניסוח של עצמה. "רוצה אולי... למדוד משהו גם?"

"בשמחה!" אשלין עונה בחיוך רחב. לאחר סיבוב קצר בחנות היא חוזרת עם אותה שמלה ורודה שקולקי מדדה קודם ונכנסת איתה לתא הלבשה.

נראה שזה עוזר, וקולקי מעט פחות נבוכה כשהיא לא בסיפור הזה לבד. היא נכנסת לתא המדידה שוב, ויוצאת עם חצאית משובצת בוורוד וכחול שמשתלבת עם הסוודר טוב באופן מפתיע.

"זה חמוד, אבל קחי בחשבון שכשמשלבים פאטרנים - צורות על הבד, כמו הכוכבים והריבועים - זה לא תמיד עובד ביחד. בדרך כלל עדיף ללבוש בגד עם צורות עם בגד חלק. " אשלין חולקת מחוכמת החיים שלה.

היא מהנהנת, בולעת את החוכמה בשקיקה.
"את כל הזמן אומרת את זה- חמוד. למה את מתכוונת?"

"שזה נראה טוב."

"הו." היא פולטת. פעם נוספת, מסמיקה, אבל הפעם נראה שבאופן קצת אחר. "טוב, זה... חמוד, גם עליך. אולי... נקנה אותו שתינו."

"אווו, רעיון מעולה!" אשלין מסכימה בהתלהבות.

קולקי מחייכת, היא נראית באמת מופתעת שזה עבד.
"ו... אממ... ו... מה את חושבת... על השמלה הוורודה?"

"שהיא חמודה! " אשלין עונה בחיוך רחב.

קולקי מחייכת, ומהנהנת בשמחה מעט ביישנית, עדיין.
"אז... אני אלך למדוד את שאר הדברים." היא מכריזה, וחוזרת לתא המדידה.

גם אשלין מודדת עוד משהו בינתיים - אם לא עכשיו אימתי?