28.1.2019, קאיירן, סבא נחש

"מה כוונתך?"

"מי ידאג לכל אחרי שתמות."

"ברור שאני דואג לזה, מי עוד ידאג לזה בשבילי?"

"אולי חברי הלהקה שלך?" היא שואלת בטון כנה.

לא נראה שהוא מבין את הסיבה לשאלה שלה.
"כנראה שהאחריות תיפול גם או אפילו בעיקר עליהם, אבל אני לא יכול לצפות מהם לכסות אחר כל הדברים שאני עושה בלי הוראות והסברים."

הגורה מהנהנת.
"נדמה לי שהבנתי." היא אומרת חלושות, מוציאה מהכיס שלה טלפון, ומסתכלת על השעה. פניה מחמירות קלות.
"עלי ללכת לטפל במזבחות עכשיו..." היא אומרת בשקט. "אבל תודה רבה לך על השיחה, ועל השיעור."

"שמחתי לעזור סהר, יום נעים."

והשניים נפרדים לדרכם ~