אקנס וארקניין: קולקי וקיאן בקיירן ב31.1

"בטוח שיש. אני לא מתכוון להיראות ככה לנצח." קיאן אומר לה בחיוך אם כי בברור הדבר מעלה בו תסכול רב.

היא לא מחייכת חזרה.
"דיברת כבר עם מרפאים מוכשרים בנושא?"

"לא. איך זה יועיל? את יודעת איך איבדתי את היד?" קיאן שואל אותה.

"לא." היא אומרת, ונראית פתאום סקרנית. "איך איבדת אותה?"

"שמת לב שלעונה לבאנשי היה יד שחורה מתה כמו שיש לי, ועכשיו אין לה?" קיאן שואל אותה.

"כמובן."

"אז המסקנה המתבקשת היא...?" נותן לגורה להשלים אותו.

"שיש איך לטפל בזה?" סהר שואלת. היא נראית לא מרוצה במיוחד מהעניין

"החלפתי איתה. אני ויתרתי על היד שלי עבור היד שלה." קיאן אומר לה והוא לא אומר לה את זה כדבר שהוא גאה בו. "זאת גם תהיה הדרך שלי לקבל את היד שלי בחזרה. מישהו יוותר על שלו."

היא נראית מאוד מופתעת.
"באמת? למה עשית את זה?"

"המטיס הקריבה את היד שלה בשביל להציל עיר מליפול באופן סופי ומוחלט לאורגת ותולע. הגבורה שלה הרשימה אותי, אז נתתי לה את היד שלי עד שאני אציל עיר מליפול לתולע או אשמיד עיר. יהיה לי גם יותר קל למצוא מישהו שמוכן להביא לי את היד שלו מאשר לה."

היא חושבת על זה, ואז מחייכת חיוך קטן. לאחר רגע, לעומת זאת, הבעתה חוזרת להיות מהורהרת ורצינית.
"חיפשת דרכים אחרות? שלא כוללות קורבן של יד של אף אחד?"

"לא. מיותר. זה לרמאות רוח. זה מאוד לא יפה." קיאן אומר לה. "העונה לבאנשי עשתה עסקה שהיא תקבל את היד שלה בחזרה רק אם מישהו אחר יקריב את היד שלו. לחפש דרך אחרת... הרוח לא תאהב את זה."

"הו. לא ידעתי את זה. איזו רוח זו הייתה?"

"שמה הוא 'הכל למען גאיה'. אני אכן אצטרך לדבר איתה בהזדמנות." קיאן עונה לה. "מברוד של סבא רעם."

"זה שם יוצא דופן." קולקי נראית סקרנית. "אם תדבר איתה... אני אשמח לשמוע על כך..."

"הממממממ, אם המחנך שלך יאשר, אני אזמן אותה עכשיו." קיאן אומר לה.

"עכשיו?" היא נראית נלהבת לרגע אחד, ואז נכבית מעט. "אני... לא חושבת שריה יסכים לזה..."

"בגלל זה הצבתי תנאי. תבדקי איתו. הוא מוזמן להיות נוכח בעצמו אם הוא רוצה."

היא מהנהנת, ונראית נבוכה ולא בטוחה במיוחד לפתע.
"אז... אה... כדאי שאני... אלך לחפש אותו?"

"נראה לי שכן. אני אלווה אותך."
*הייתי מעדיף להריץ במטא ולא אינפליי.*

"אני אלך ואחזור מהר מאוד, אני מבטיחה." קולקי ממלמלת, ומסתלקת לחפש את המחנך שלה בזריזות מרשימה.
לאחר כמה דקות היא שבה, מכווצת מעט.
"הוא לא הסכים."

"לא מפתיע אבל היה שווה לנסות." קיאן עונה וקצת מאוכזב. "יצא לך לדבר עם רוחות?"

"פעמים ספורות." עונה קולקי, גם קצת מאוכזבת

"אם מי דיברת?" קיאן שואל אותה בעניין.